קבעתי דייט עם עצמי. התקשרתי שוב לברר לגבי הנגישות ואז "בלה" (הכיסא גלגלים שלי) ואני יצאנו יחד אל מסעדה איטלקית. כשעה וחצי לפני הדייט,  נכנסתי להתקלח,  כשיצאתי התנגבתי והתבשמתי. ישבתי להתאפר (איפור קל – מסקרה ואודם), קצת פאן לייבוש התלתלים,

ב"איך שגלל מסתובב לו" חלק ראשון כתבתי על איך שהחיים שלי התהפכו ומאמא צעירה, בריאה ופעילה, לתינוק שמנמן , הפכתי לאמא … והתינוק הפך גבר גבר. בחלק השני של "איך גלגל מסתובב לו" כתבתי על בת שחווה אמא "בולדוזרית" שהגיל

איך הפכתי מאמא במשרה מלאה ל 2 תינוקות, לאמא תלויה ומוגבלת? 2 פוסטים שדנים באותו נושא, פעם מהצד של אמא שמטפלת בתינוקות (פוסט ראשון) ופעם מהצד של בת לאמא קשישה. (פוסט שני)   איך שגלגל מסתובב לו. לפני כשנתיים סיפרתי

לא יודעת איך להגיד את זה מבלי להישמע לא שפויה. מאוד מתאים לי והתרגלתי, להתעורר כל בוקר ביקיצה טבעית, בשאנטי ובקצב שלי. מתאים לי שכבר אין שעון מעורר ליד המיטה שלי. מתאים לי להתנהל לאיטי בבית בתחתונים וגופיית סבא שעשויה

את הכלבה שלי סוקי קיבלתי עם השם סויה, בעצם אימצתי אותה (לפני כ 6 שנים) ואני קוראת לה סוקי כי היא יפה כמו הדוגמנית הבינלאומית סוקי. (לא גבוהה ורזה כמוה, אבל יפה לא פחות). בתחילת דרכי בהוד השרון, היה לי

אף פעם בילדותי לא חוויתי חרם, אבל זה קרה לי דווקא בבגרותי. (כשאני כבר אמא לשני ילדים בוגרים) זה קרה במקום עבודתי. למקום שעבדתי בו הגיע מנהל עבודה חדש (י), איש שאינו מוכר ע"י ביטוח לאומי כמוגבל פיזית או נפשית,

אני: "אדוני השוטר הרכב שלי ממש לא מפריע לאף אחד והחוק חניה לנכים קבע שאם אני עומדת בארבעה תנאים, אז מותר לי" שוטר: "גברת אני החוק ואם לא תזיזי את הרכב שלך, אני רושם לך דו"ח" אני: "למה אתה מדבר

אחרי מכתב כזה, כל מילה היא מיותרת.על דבר כזה נאמר "כל המוסיף גורע". אספר רק שמדובר בזוג חברים שהכרתי דרך בן זוגי.החבר, גבר מקסים ומצחיק, במשך שנים רבות סבל מקשיי ראיה וכיום הוא בעל שרידי ראיה בודדים.איש שעבד שנים רבות

הלכתי עם תמרה (הנכדה שלי) ועם קמילה (העובדת הזרה) לגן השעשועים הקרוב לביתי. במקרה פגשתי שם ידידה שהגיעה גם היא עם 2 נכדיה. כמוני, גם היא בעגלת נכים. אישה בגיל העמידה שיצאה לפנסיה לא מזמן, ומאז מבוקר עד ערב היא עסוקה