הוא עמד לו שם בצד הדרך, עץ גדול וערום שענפיו חשופים.
נראה היה שהוא עצוב וגלמוד ולא זיהיתי שזה עץ תות.
איך אזהה?
עברו שנים מאז נהגתי לטפס עליו, לשחק, להסתתר, להתבודד ולחלום בין ענפיו הירוקים.
כמעט בכל יום אני עוברת על הכיסא גלגלים שלי ברחוב הצדדי וכאילו שמשהו הכה בי, הרמתי עיני והעץ הגדול והערום שתמיד ניצב שם, היה נראה ירקרק ומס' עלים על ענפיו. מראהו היה מוכר לי ופתאום נזכרתי מאיפה, זה עץ התות – זוהי העונה שלו לפרוח.
ידעתי שדי מהר הוא יהיה ירוק ואצילי ואשכולות אדומים יבצבצו מבין העלים.
עץ תות כמו של פעם, פי התמלא ברוק עם טעם של ילדות.
פתאום "נפל לי אסימון"' שנים לא ראיתי עץ תות, לאן נעלמו כל עצי התות שהיו חלק מנוף ילדותינו?
ישבתי על הכיסא גלגלים, עצמתי עיניים ובדמיוני הייתי שוב הילדה הקטנה שרצה יחפה במכנסיים קצרים שבסופם תפור בגומי ובגופיית סבא לבנה. פתאום הייתי הילדה שמסופרת בתספורת קצרה של בנים, רזה ובלי ציצים, שמטפסת כמו מוגלי ב"ספר הג'ונגל".
עץ התות היטיב אתנו, הוא נתן לנו צל, הרבה פרי ומקום טוב למשחק בו.
אכלנו ואכלנו מהפרי המתוק עד לכאבי בטן ואהבתי מאוד לטפס בין ענפיו השופעים עלים ירוקים.
בנינו עליו בית מלוחות עץ, קטפנו את עליו הירוקים והרחבים בכדי להאכיל בהם את תולעי המשי שגידלנו בקופסאות נעליים שחוררנו ושיחקנו עליו מחבואים.
פקחתי עיניים והתקרבתי אל העץ הענק והבטתי למעלה, אשכולות אדומים של פרי התות.
קטפתי תות והכנסתי אותו אל הפה, טעם מוכר, טעם של ילדות!!!
היה נדמה לי שאני שומעת את אמי צועקת עלי שהכתמים מהפרי לא ירדו לעולם אפילו אם תיקח את הבגד לכובסת המדופלמת שגרה בקצה הרחוב.
כשבגרתי למדתי שיש עץ זכרי ויש עץ (עצה) נקבי.
הנקבה לא תיתן פרי אם לא יהיה איפשהו בסביבתה עץ זכר.
קצת מידע על עץ התות
עץ התות משתייך לעצים מהזן הנשיר.
הוא פורח ומניב את פריו בחודשי באביב ותחילת הקיץ.
הוא סתגלן והוא גדל ברוב אזורי הארץ.
עצי התות מתחלקים לזכריים ונקביים והנקבה (העצה) בעזרת האבקה מהזכר, היא זו שמביאה את הפרי הנהדר.
בארץ הזן הנפוץ ביותר הוא עץ התות השחור.
כל תותי העץ מוגדרים כ"מזון על".
