כנראה שהגעתי לגיל שאפשר להתחיל.
לא כנראה, הגעתי!
התחלתי לחשוב על ירושה – או אם לדייק את זה יותר, אז מה אני אוריש לילדיי.
מצאתי שזה נושא שמעסיק אותי ובעקבות המחשבות האלה התחלתי לחשוב אם המחשבות האלה מגיעות לכולם בגיל מסוים, האם זה רק בראש שלי, האם המחשבות האלה קשורות לעובדה שרוב חיי הבוגרים אני מתקיימת רק מקצבאות, האם זה קשור לרגשות אשם שקשורות להיותי אמא נכה? מה היא התשובה הנכונה?
מחשבות על עבר והווה
אני יכולה להעיד על עצמי, שאני לא מסוג האנשים שנוהג להתפלש בבכיינות על עצמו ואני לא מהסוג שצועק כל הזמן "אכלו לי", "שתו לי", אני יותר מהסוג שמאמינים בעצמם, בעשייה, בלמצוא פתרון, אך ביחד עם זאת בנושא המסוים הזה אני די "נופלת", לא מצליחה להיות יצירתית ולמצוא פתרון.
ארחיב מעט את כתיבתי בנושא.
זו עובדה ששנים אני מתקיימת רק מקצבאות.
במשך שנים עבדתי, יום יום התעוררתי בשעה רבע לשש בבוקר, בכדי להספיק להגיע בזמן לעבודה, אך בשל הקצבאות הוגבלתי בסכום שיכולתי להשתכר מבלי שקצבאות הנכות שלי יפגעו (לפני חוק לרון).
המשכורת, על אף שהייתה נמוכה בהרבה ממשכורת המינימום במשק, נתנה לי (כלכלית) קצת יותר אוויר לנשימה, אבל לא הגעתי למצב שאוכל לחסוך לעתיד.
כל חודש שקיבלתי משכורת שהייתה משפילה ומעליבה, אמרתי לעצמי "לא נורא, זה יותר מאפס").
נכון להיום יש לי 2 ילדים בוגרים נהדרים, מקסימים, חזקים שהעתיד מחכה להם.
כאמא אוהבת, גם אני רוצה לעזור להם לבנות עתיד, לגדל משפחה, להעשיר את החינוך של נכדיי העתידיים, איך אני עושה את זה ומה אני אוריש להם?
שוחחתי על הנושא עם חברתי הילה פלא לוי בעלת הבלוג רציונלית? ולא במקרה לקורס האבבלוגינג של הבלוגריסטית יונית צוק והשיח שהתפתח בנושא נתן לי להבין נקודה מאוד חשובה.
החלטתי לשתף אתכם וביקשתי ממה לכתוב פוסט ברוח שיחתנו.
הילה כותבת
מקווה מאוד שהפוסט הזה יעניק נקודת זווית נוספת לכל מי שגם מתחבט בשאלה מה אוכל לעשות היום כדי שאוכל להוריש כסף לילדיי?
הרעיון הבסיסי הוא להתעניין באפיקי השקעה שונים, ולא צריך סכום כסף מאוד גבוהה כדי להתחיל להשקיע.
אך אין ספק, לפני שמתחילים להשקיע, צריך לחסוך כסף לטובת כך. אתגר לא פשוט בפני עצמו בייחוד שחיים מקצבה דלה וכמעט ללא הכנסות שניתן לסיים איתם את החודש.
ברור כי במצב כזה לא ניתן לחסוך, לכן שלפני שנדאג לעתיד ילדינו אני בהחלט חושבת שקודם כל עלינו לדאוג לכאן ועכשיו.
עם זאת, אין סיבה להשלים עם הגורל ולהסתפק במה שיש, מאחר וישנן דרכים שונות לייצר כסף, אחת הדרכים הזמינות ביותר לדעתי כיום זה באמצעות האינטרנט. ההזדמנויות לעשיית כסף הן מגוונות וכל מה שצריך הוא רצון ללמוד ולנסות. עבודה בעזרת מחשב היא נגישה להרבה מאוד אנשים ואף אחד לא בוחן מהי רמת הנכות שלך כשאתה יושב מאחורי מחשב , כך שזאת דרך נהדרת לנסות שנות את מצב ההכנסות החודשיות.
דוגמאות ליצירת הכנסות באמצעות האינטרנט :
- חנות מקוונת.
- שיווק שותפים (סוג של תיווך בין מוכר לקונה).
- שיווק דיגיטלי.
- קידום אורגני.
- בניית אתרים עבור עסקים אחרים.
- מכירת קורסים אינטרנטיים
ואלו רק חלק מהאפשרויות הקיימות בעולם הבלתי מוגבל שנקרא אינטרנט.
אך למרות המאמץ לייצר הכנסה נוספת, האם ניתן לחסוך, להשקיע את הכסף ולבסוף להוריש את כסף לילדנו?
בהחלט מאתגר, אך אפשרי בהחלט.
עם זאת אני אומרת אל תלחצו ותדאגו על מה יהיה ביכולתכם להשאיר לדור ההמשך, כי קודם כל, על כל אחד ואחד לדאוג ולחשוב על עצמו.
בראשית על מנת לחיות בכבוד ובהמשך לתכנן גם איך להזדקן בכבוד. שנית, בהחלט אם ניתן, גם ליהנות מהכסף ומהשפע שהעולם מציע.
נשמע מאוד אגואיסטי לדאוג לעצמך ולא להתחשב בדור ההמשך, אבל לא כך המצב.
אני מאמינה שכל אחד שדואג לעצמו בסופו של דבר משאיר הרבה גם לדור שאחריו.
הרי כל דור מתחיל מנקודת "אפס" כלשהי, אך המנוף האדיר הוא להמשיך מנקודת ה"מאה" של הדור הקודם ובנקודה הזאת יש הרבה יותר מכסף.
לעשות את הכי טוב שלך זה אומר:
- לרכוש ידע שמקדם אתכם.
- לבנות מערכות יחסים וקשרים.
- להתגבר על האתגרים ולצמוח מהם.
- להמשיך להיות בתנועה ובעשייה.
- לעשות עבודה עם עצמך ולהתמודד בנקודות חולשה ולתעל נקודות חוזקה.
כל החבילה הזאת שווה זהב ולדור ההמשך יש את הפריווילגיה להישען על ידע והניסיון שצברת בחייך, מה הם יעשו עם זה כבר בחירה שלהם.
הרי לעולם לא יהיה ניתן לשלוט בזה.
יכול להיות שבזכות מערכת יחסים שבנית בעבר ילדך ימצא את הדרך להתקדם בעסקיו, ויכול להיות שכסף שהורשת, בגלל השקעה לא נכונה ילדך ירד מנכסיו.
אין לך שליטה על מה שיקרה בעתיד יש לך שליטה על מה שקורה כאן ועכשיו.
לכן תעשה את ה"מאה" שלך אולי גם תצליח להגדיל את הכנסתך על הדרך, אך מה שחשוב תדאג לעצמך, תחייה, תהנה והדור הבא יזכה להשראה איך לייצר את ה"מאה" שלהם כדי שאת זה הם יורישו לדור ההמשך.
עתיד
בעקבות שיחתי עם הילה והפנמה של ראיה אחרת שמצאה חן בעיני, החלטתי לאמץ את גישתה ואלו הן מחשבותיי לגבי העתיד.
ראשית בקשר לדוגמאות ליצירת הכנסה, לדעתי אלו רעיונות מעולים וגם ישימים ואני בהחלט מעודדת לזה.
ושנית בקשר ל"הזדקנות בכבוד", לצערי לי אישית קצת קשה לראות את הצמד מילים האלה באות לידי מימוש במציאות המכוערת של הקשישים כאן בישראל.
מעבר לכך בחרתי לא לעסוק בנושא הזה יותר, הבנתי שלהמשיך להתפלש בבכיינות הזו, יכולה ועלולה רק "להפיל" אותי יותר, אז למה?
לעומת זאת עשיתי לעצמי switch בראש שגורם לי להיות שמחה ורגועה.
אני יודעת שבעתיד אוריש לילדיי המון זיכרונות, מילים, ערכים, ביטחון עצמי, עוצמה….., והם?
