רכבת ישראל, חוויה או חוויה מפוקפקת?

רכבת ישראל מככבת יותר מדי בתקשורת ולרוב מסיבות לא טובות, לכן החלטתי לשתף אתכם בטעימה שלי מהחוויה של נסיעה ברכבת ישראל (בכיסא גלגלים).

לפי עצה שקיבלתי מחברה, פתחתי את "חברי גוגל" ובדקתי מה עלי לעשות.

  1. אז קודם ולפני הכל כדאי להוציא כרטיס ""רב קו" (ללא עלות). כרטיס הרב קו טוב לשימוש בכל תחבורה ציבורית, כלומר גם ברכבת. (ניתן לרכוש הכרטיס במשרדי הרב קו הפרוסים בארץ, אך גם אצל נהגי האוטובוס, בתחנות מרכזיות, בתחנות רכבת גדולות וגם במרכז השירות של הרכבת הקלה בירושלים).

(נכה רוכש כרטיס נסיעה ברכבת הלוך חזור באותו יום במחיר נסיעה לצד אחד)

  1. אם אתם מתקשים בהליכה ולא רתוקים או משתמשים בכיסא גלגלים יש לבדוק אם התחנה מתחלקת לכמה קומות היא והאם יהיה עליכם לעלות או לרדת, כמו-כן ממליצה לבדוק את המרחק ההליכה על הרציף מהיציאה מהמעלית/מדרגות. (בעת הזמנת הכרטיס, ניתן לבקש שירות ליווי עם כיסא גלגלים)

ישנן שתי אפשרויות תיאום. או להתקשר לתאם נסיעה עם המוקדן של רכבת ישראל או למלא טופס  באתר רכבת ישראל ולחכות שיחזרו אליך, אני בחרתי להתקשר.

אגב בגוגל כתוב שאם אתם קבוצה יש לתאם 24 שעות מראש ואם אתם יחידים מספיק שעתיים מראש ואם יש לכם מקרה חריג ואתם חייבים לנסוע, אז אפשרי גם ללא תיאום, רק להגיע קודם בכדי להספיק להתארגן.

סיפור הנסיעה שלי

התקשרתי וענתה לי מוקדנית מאוד אדיבה וכשהודעתי לה שאני בכיסא גלגלים, שאלה אותי מאיפה לאיפה אני רוצה להגיע ובאיזה חלק של היום.

בדקה ואמרה לי שבשעות מסוימות ישנן רכבות ישירות ויש גם כאלה שלא, אז שאלה מה אני בוחרת?

שאלתי מה זה אומר לא ישיר והיא ענתה "לפעמים בדרך צריך להחליף רכבת, ואולי אפילו להמתין דק' ארוכות לרכבת ההמשך, אבל אל תדאגי כי יהיה מי שיקח אותך", עניתי לה "רכבת ישירה בבקשה".

בדקה שוב והודיעה לי שיש רכבת שמתאימה לי ושיוצאת בשעה 9.10 ומגיע ליעד בשעה 11.44 הזמנתי אליה מקום ואז היא אמרה לי "את צריכה להגיע חצי שעה לפני הזמן כי צריכים להעלות אותך לרכבת"

"מה זאת אומרת להעלות אותי?" שאלתי

ואז היא הסבירה לי שיבוא עובד מוסמך של רכבת ישראל וייקח אותי לרציף המתאים ושם תהיה רמפה מיוחדת שמתחברת לרכבת שתעצור בתחנה, הוא יפתח עבורי את הרמפה ואני צריכה לעלות עם הכיסא גלגלים על הרמפה ואז בכמה תנועות קלות של ניפוח והרמת הרמפה (כמו בג'ק להרמת הרכב), הוא מעלה אותי לגובה הרכבת כדי שאוכל להיכנס.

הגעתי ביום ובשעה שנקבעה (ממושמעת, לא?), הגעתי למחוז חפצי כמתוכנן, אך תוך כדי נסיעה בדקתי את הסביבה וזו התרשמותי.

יש קרון שנקרא "קרון נכים" שצמודים לו גם שירותי נכים. אל התא המיועד, יש להיכנס בנסיעה על רמפה תלולה באורך כ 7 מ'. תא זה מיועד גם לנוסעים בעלי קורקינטים ואופניים חשמליים, משמע שאם עלית לרכבת בתחנה שממוקמת באמצע מסלול הנסיעה שלה, מאוד עלול להיות שהדרך אל התא תהיה חסומה ע"י מספר אופניים וקורקינטים.

אם התמזל מזלך וכן הצלחת לפלס לעצמך דרך, אפשר שתיתקל באותה בעיית גישה, כלומר חוסר גישה גם לתא השירותים המיועד לנכים.

בנימה אישית

אמנם הגעתי למחוז חפצי ואפילו הייתה לי כנכה הקלה מסוימת במחיר הכרטיס ובגדול יכולה לומר שפיזית הסתדרתי בעזרת עובדי הרכבת די בקלות, אבל רגשית לי לא היה קל.

ארבעה דברים שחשובים לי מאוד הפכו לי את הנסיעה לחוויה מפוקפקת.

  1. ראשית כשאומרים לי "יעלו אותך", "יכניסו אותך" ועוד אמירות שדומות לאלו, אני אומרת: אני לא חפץ, אני לא חבילה שאפשר לקחת אותה, להוריד אותה, להכניס אותה, …, אני בן אדם שנותן כבוד לאחרים ורוצה לקבל כבוד בחזרה.
  2. הישיבה ליד עשרות אופניים, קורקינטים וקסדות הייתה מאוד לא נעימה ולא מכבדת.
  3. הרמפה התלולה והארוכה אינה (בד"כ) נגישה לנכים בכיסא גלגלים ידני.
  4. כל הדרך חזרה הייתי בלחץ שמה עובד הרכבת ישכח להגיע אלי כשהרכבת תגיע אל היעד הדרוש לי ולעזור לי לרדת (אבל הוא הגיע).

אם ברצונך לקרוא עוד על התניידות עם רכבת באירופה (עם מוגבלות פיזית), קרא את הפוסט   התניידות בחו"ל עם מוגבל פיזית

 

Facebook Comments