
לזכור ולא לשכוח!!! לזכר הנספים ולזכר הדוד היחיד שלי
תמיד היו לו סיפורי הרפתקאות על מקומות קסומים שביקר בהם, על מעשי קונדס וגבורה שלו ועל כל מיני רמזים על
תמיד היו לו סיפורי הרפתקאות על מקומות קסומים שביקר בהם, על מעשי קונדס וגבורה שלו ועל כל מיני רמזים על
לפעמים כדאי "לפתוח אוזניים" בחדר מיון בבית חולים. סיפור מצחיק (למבינים יידיש) שכבתי במיון, כשבתא לידי שוכב קשיש שהגיע עם בנו, שגם
כבר חודשים שאני מחפשת אותה, חברת ילדות מגן הילדים. זוכרת רק את שמה הפרטי ואת השמות הפרטיים של הוריה. הוריה
באופן קבוע, כשאני כותבת פוסט מסוג זה, או דומה לו, קשה לי, קשה לי משום שנראה לי שהנושא משעמם ו"יבש".
לצערי ודאבוני הס מלדבר בנושא זה, למה? נכון, אין חוק שאומר ככה או אחרת, אבל לעומת זאת צריך שיהיה לכולנו
נבנה ע"י TechJump העסק החברתי לבניית אתרים