כל הפוסטים בסיפורים קצרים

פעם שמעתי מישהו אומר "אם הטמטום היה כואב …" אז בדיוק ככה, הם לא ממש סובלים, רק אנחנו סובלים מהטמטום

הגענו אל העלייה לדיוטי-פרי ופתאום כמו בפרץ רגשות אמא נפרדה מאתנו בחיבוקים ונשיקות ודמעות זלגו מעיניה הזקנות. לרגע הרגשתי כמו

הוא עמד לו שם בצד הדרך, עץ גדול וערום שענפיו חשופים. נראה היה שהוא עצוב וגלמוד ולא זיהיתי שזה עץ

הגעתי לגיל שאפשר …..החלטתי ונרשמתי "לחדר כושר למוח".בחדר הזה שקרוב לי לבית (בהוד השרון) אני קצת חוזרת לילדות, קצת משתטה תוך

***"תרמתי עצמי"*** תמיד ידעתי שאני מיוחדת (unique)אבל היום קיבלתי אישור לזה.הפרופ' בבית חולים הודיע לי "את ממשפחה היחידהבארץ שיש לה

בכל סופ"ש שני, הייתה מגיעה לישון אצלי כשתרמיל עם ציור של חד-קרן על גבה. בתרמיל הקטן אמה נהגה לשלוח לה

הוא התיישב לידי בחדר ההמתנה של הבית היולדות, היה ניכר עליו שהוא עצבני. פניתי אליו ואמרתי "תירגע הכל יהיה בסדר"

לפעמים כדאי "לפתוח אוזניים" בחדר מיון בבית חולים. סיפור מצחיק (למבינים יידיש) שכבתי במיון, כשבתא לידי שוכב קשיש שהגיע עם בנו, שגם

כבר חודשים שאני מחפשת אותה, חברת ילדות מגן הילדים. זוכרת רק את שמה הפרטי ואת השמות הפרטיים של הוריה. הוריה