שלום, שמי אנג'לה
בגיל 28, כאמא ל 2 תינוקות חליתי והפכתי לנכה.
נאלצתי להתחיל בחיים חדשים, שונים. בעולם חשוך וזר.
הצטרכתי ללמוד להתמודד עם מגבלה רפואית ובד בבד לשרוד את החיים עם הנכות או בגלל הנכות, היה מאתגר.
עשיתי זאת, הייתי בשני העולמות!!
עכשיו אני כאן בכדי לספר לכם.
בבלוג אשלב בין אהבתי לכתיבה לבין הידע שצברתי בחיי כנכה.
אכתוב על החיים לצד מחלה, על השינוי ועל הדרך. אשלב סיפורים על מקרים אישיים שקרו לי במשך השנים, ומקרים של אנשים בריאים ואנשים נכים שפגשתי בדרך, על התמודדויות, על מאבקים וגם על זכויות, הקלות ועצות.
"קטן עלינו"
לזמן הזה חוקים משלו. אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתרחקת מהטלוויזיה ומכל המלצות המומחים למיניהם. פותחת טלוויזיה לעשר דקות בבוקר, לעוד עשר דקות התעדכנות
דימוי עצמי ונשיות (ומין) – נכות גלויה ונכות שלא
יחסית חדשה בעולם שנקרא נכות. בחורה שאני לא מכירה שלחה אלי מייל לכתובתי באתר ובו היא מספרת על תסכול גדול, שהתווסף לה לנכות החדשה שנפלה
גירוש ילדי העובדים הזרים (בסיעוד)
המחשבות על גירוש ילדים או על נכים וקשישים שנפגעים מזה לא הניחו לי, פניתי לשמוע את דעתם של אחרים בנושא וקבלתי דעות מכאן ומכאן. אני
האבסורד שבהעסקת עובדים זרים – זעקי ארץ אהובה
שמעו על האבסורד של מעסיקי העובדים הזרים בסיעוד. מצד אחד המדינה שלנו הכניסה אל גבולותיה מטפלים סעודיים רבים ומצד שני כל כך הרבה אנשים נתקעים